הדס לאור אשור - חינוך יצירתי, כתיבה ועריכה

ייעוץ פדגוגי וחינוך יהודי »  שאול הטרקטור - תכנית לימודים בגן הילדים

 שאול הטרקטור

מערך עשיר ללימוד הסיפור 

 כתבו: ענת וגידי גוב    

עיצב בפלסטלינה (או בחומר דומה) וצילם: רוני אורן

פורסם בראשונה: 1989

 

 

אפילו טרקטור יכול להיות חבר

כשיודעים לתת ויודעים לקבל – נוצרת חברות

 

 שורות אחרונות בסיפור:

"עוד באותו יום הלכו יחד נילי הקטנה ושאול הטרקטור

לשחק עם הילדים בגינה.

יחד הם המציאו כל מיני משחקים,

שגם ילדים וגם טרקטורים בני שלוש וחצי

יכולים לשחק. ואפילו נהנו יותר."

 

 

סיפור מס' 1 בסדרה:

מה בונה חברות? מה חוסם חברות?

 סדרת סיפורי ילדים שהדס אוהבת במיוחד, להוראה בכל גיל.

 

רעיונות והצעות לפעילות יוצרת: הדס לאור אשור, 2012

 

תגיות: חברות; חברות בין שונים; היחס לאחר; האחר הוא אני; חברות עם בעלי לקויות; נתינה; קבלה; חינוך מיוחד בגיל הרך; חינוך לשוני; חינוך חברתי

 

      קהל היעד:

הגיל הרך, גילאי שלוש וחצי עד שש. גן טרום חובה וחובה. 

 

מטרות ההוראה – בשילוב הארה על הרעיונות היפים של הסיפור:

1.                עמידה על היכולת של כל אחד לתת – על אף מגבלותיו. לכל אחד מיומנויות בהן הוא חזק ויכול לסייע למישהו אחר.

2.                לחזק החשיבות של ערך הקבלה, והערכה כלפי הנותן, לצד ערך הנתינה. צריך לדעת מה אתה יכול לתת לזולת – אבל צריך ללמוד גם לקבל את מה שמעניקים לך. לעזור ולהיעזר.

3.                לחדד את הקשר בין מתן שם ופנייה לחבר בשמו לבין יצירת קרבה וקשר חברי.

 

 כלי הוראה ויצירה: הספר; מצגת של הכריכה ושל האיורים; פלסטלינה או בצק או פימו במבחר צבעים.

 
הצעות לשיחה וללימוד

 

1.         מפגש פתיחה:

הכריכה והכותרת – כהכנה לקריאה ראשונה

"שאול הטרקטור" על רקע יצירת הפלסטלינה של רוני אורן.

 

1.    הזמנה לחבר סיפור – על סמך התבוננות בכריכת הספר בלבד והפעלת הדמיון

·        מה רואים בתמונה? [ילדה יושבת על כיסא גבוה.. כמו ביומולדת. מה עוד? איך היא לבושה וכו'];

·        מי מרים אותה גבוה? [... לפי דמיון הילדים];

·        למה היא יושבת גבוה מעל כולם? [אילו אפשרויות נוספות, חוץ מיום הולדת, אתם מעלים בדעתכם?]

·        מי הדמות הכי בולטת בתמונה, חוץ מהילדה? [הילדים מצביעים. ראשית היחס לשאול]. מה הקשר ביניהם, לדעתכם? [חברים. רואים שהם שמחים.]

·        ספרו סיפור לפי כל מה שראינו, על הילדה, על הדמות האדומה שמתחתיה ועל החברות ביניהם. הסיפור מתחיל במילים: "פעם אחת../ או: היה היה פעם..."

·        סיכום: אפשר לומר לילדים: עוד מעט, כשנקרא את הסיפור, נראה שלא קל היה להגיע לחברות הזאת. מעניין מה קירב ביניהם, מה הפך אותם לחברים כל כך טובים].

 

2.    שיחה על מראות או קולות לא נעימים, או מפחידים, שגורמים לנו לרצות להתרחק מהם. בשילוב העשרת הלשון.

·        שם הסיפור הוא: "שאול הטרקטור". מה זה טרקטור?

·        איך נראה טרקטור? [גדול... גלגלים ענקיים...]; איך קוראים לטרקטור קטן? [טרקטורון]; איך קוראים לנהג של הטרקטור? [טרקטוריסט; בלגניסט; אגואיסט – לא בעברית אבל התאקלמו בעברית]

·        איך נשמע טרקטור?  [לעודד את הילדים להשמיע קולות מוזרים וחזקים]. לִמדו את המילים: מטרטר (מזכיר את המילה טרקטור); מרעיש, מחריש אוזניים; ומה ההיפך מ-רעש? שקט, אבל גם: רחש (=קול חלש, חֵרֵש חרש – מי שלא שומע בכלל. ) שמזכיר את המילה: לחש. שחקו את משחק השקט-רעש; וגם: נסו להגיד בקצב ובלי שיצא לכם קצף את שלוש המילים בזו אחר זו: רעש-רחש-לחש.

·        מה אתם מרגישים או חושבים בזמן שאתם שומעים לפתע רעש חזק או מוזר בחוץ או בבית? [רוצים לאטום אוזניים, להתחבא, נבהלים ובוכים ועוד...]

·        למה משמש טרקטור? [כלי עבודה לחפירת בורות, לחרישת שדות, לפינוי פסולת].

·        סיכום: בעזרת טרקטור נעשית עבודה חשובה וטובה עבור בני האדם – אף על פי שהרעש שלו והמראה שלו לפעמים לא נעימים למי שעומד בקרבת מקום – בכל זאת, לא היינו רוצים לוותר עליו ועל תרומתו לחברה שלנו].

 

3.    שיחה על הקשר בין שימוש בשם אישי לבין יצירת קרבה וקשר חברי.

·        לטרקטור שבסיפור שכתבו ענת וגידי גוב, יש שם של בנאדם, שאול. אם היו קוראים לו על שם אחד הילדים בגן... ? [גלגלו על הלשון שמות אפשריים]... מצחיק.

·        האם בבית שלכם או בגן נתתם פעם שם של ילד ל"משהו" שהוא לא בנאדם? [חיות בית, בובות, חפצים אהובים]; למה? מה טוב בזה?

·        סיכום: כשאנו מעניקים שם למישהו או למשהו – סימן שהוא חשוב לנו; אנחנו מרגישים יותר קרובים אליו. כלב לא מוכר יכול להיות בהתחלה מפחיד, אבל כשנותנים לו שם הוא כבר פחות מפחיד... אנחנו משייכים אותו אלינו, מקרבים אותו, לפעמים הופכים אותו לבן משפחה, כאילו - ולפעמים מרגישים כך באמת. שם הוא דבר שבונה קשר, בונה חברות.

2.         מפגש שני: קריאה, האזנה, מחשבה יוצרת

קריאת הסיפור – בשיטת "מה יקרה עכשיו"?

1.    ספרו מהתחלה ועד המילים:  "יום אחד, שאול הטרקטור קם, אכל ארוחת בוקר, וביקש רשות מאמא שלו ללכת לשחק עם הילדים בגינה. והיא.... – מה להשערתכם היא אמרה לו? הרשתה לו? למה כן, למה לא, האם אמרה לו עוד משהו?  [תוך כדי ההקראה, שתפו את הילדים בחיקוי הקולות שנהגו להשמיע שאול וההורים הטרקטורים שלו]

2.    המשיכו משם עד המילים: "אולי אני יכול לשחק אתכם? הילדים אמרו לשאול ש.... – מה להשערתכם הם אמרו לו? צירפו אותו למשחק? למה כן, למה לא? בלי שיפוט לתשובות הילדים.

3.    המשיכו משם עד המילים: ונילי הקטנה אמרה ש... – מה להשערתכם היא אמרה? למה?

4.    המשיכו משם עד המילים: אמא של שאול נתנה לו נשיקה, ... שלא יהיה עצוב, כי יש דברים שהוא יכול לעשות, והילדים לא. כמו: ... – מה למשל יכול שאול הטרקטור לעשות והילדים לא? מה את/ה יכול/ה לעשות ומישהו אחר לא?

5.    המשיכו משם בקריאה דרמטית, עד המילים: "אמא של נילי ליטפה ו.... כמו שאמהות יודעות להרגיע" – מה להשערתכם אמרה אמא לנילי כדי להרגיע אותה מהחלום המפחיד? איך אמא או אבא מרגיעים אתכם? איך אתם מרגיעים את עצמכם?

6.    המשיכו משם עד הסוף!

7.    לסיכום: ראינו ששניים שונים זה מזה יכולים לעשות כיף ביחד או לעזור זה לזה. נשחק משחקי זוגות הדורשים תיאום בין שניים שונים, המשתפים פעולה ונהנים: למשל... מחיאות כף קצביות; מסירות של כדור גומי; רגליים-גלגליים ועוד.

3.           מפגש שלישי: יצירה בפלסטלינה, או בצק או פימו – במבחר צבעים:

 

מה הקשר בין חברות לבין פלסטלינה, בצק או פימו?

רעיונות לשיחה מקדימה, תוך כדי לישה של החומר:

– השאלה מזמינה תשובות מגוונות ויצירתיות, למשל ברוח זו:

·        חברות צריכה לפעמים גמישות, כמו בחומר שבידינו;

·        חברות שואפת להיות יציבה, כמו עבודה גמורה;

·        ככל שיש יותר צבעים בחבורה (ביצירת הפלסטלינה), החברות יותר מעניינת ויפה;

·        כדי ליצור חברות טובה צריך לעבוד, ללוש, להתאמץ, לתכנן (איך נבלה היום? מה נעשה ביחד?);

·        לפעמים נוצר קרע בבצק של החברות, ואז צריך חתיכת בצק מחבר, כדי לחבר מחדש... ברוגז-שולם;

·        לשמור עבודת יצירה בפלסטלינה זה לא קל, צריך להגן מחום, מיובש, מנפילה – כמו בחברות. [קופסאות נעליים קטנות לתצוגה]

 

בהשראת היוצר בפלסטלינה, רוני אורן – ראינו שליצור חברות זה קצת דומה ליצירה בפלסטלינה או בחומר בצקי דומה. ובעיקר ראינו - שכשיש לנו מה לתת וכשיש מישהו שיודע לקבל – כמו נילי ושאול - נוצרת חברות. נתינה וקבלה בונות חברות. ניצור דמויות של ילדים ושל יצורים שונים מאתנו, למשל "טרקטורים" [או כל יצור מוזר אחר] שמשחקים ביחד.

דרך העבודה: יצירה ביחידות, בזוגות או בקבוצות, בשילוב הורים – בהתאם לשיקול הגננת.

 

כל היצירות יהוו בסופו של דבר מעין גן שעשועים בו משחקים ביחד ילדים ויצורים שונים מהם ("טרקטורים"). התוצר המשותף יוצג בתערוכה.

 

-        סוף -




ייעוץ לשוניייעוץ פדגוגיעריכה אקדמית
© כל הזכויות שמורות - הדס לאור אשור - חינוך יצירתי, כתיבה ועריכה
- בניית אתרי אינטרנט PureSimple -