הדס לאור אשור - חינוך יצירתי, כתיבה ועריכה

ייעוץ פדגוגי וחינוך יהודי »  מעשה בחתוליים - מערך עשיר ללימוד השיר-סיפור

 מעשה בחתולַים

מערך עשיר ללימוד השיר-סיפור

רעיונות והצעות לפעילות יוצרת: הדס לאור אשור

 


כתב: ע. הלל    

איירה: אלונה פרנקל

פורסם בראשונה: שנות ה-60?

 


 

שחור כסיד, לבן כזפת -

איך להפוך עולמות כדי להיות חברים?

 

סיפור מס' 3 בסדרה:

מה בונה חברות? מה חוסם חברות?

סדרת סיפורי ילדים, שהדס אוהבת במיוחד, להוראה חווייתית בכל גיל.

 


תגיות: חברות; חברות בין דומים; חברות בין שונים; היחס לאחר; האחר הוא אני; חינוך לשוני; חינוך חברתי 


איזה טקסט להציג לילדים?

קיימים פרסומים שונים של היצירה, הן בדפוס והן באתרי אינטרנט. לצורך הלימוד, חשוב להציג ללומדים (יודעי-קרוא מביניהם) את שורות השיר בפונט גדול יחסית ובמרווח מספק בין השורות – תוך הקפדה על ניקוד מדויק. בחלק מהפרסומים הניקוד חלקי או רשלני. לקבלת טקסט מעומד ומנוקד כהלכה – צרו קשר. 

 

spacer       


קהל היעד:

הגיל הרך, גן חובה עד כיתה ב'.

 


מטרות ההוראה – בשילוב הארה על הרעיונות היפים של השיר:

1.    לחזק בכל ילד ביטחון עצמי ודימוי עצמי חיובי, הפותח את הדרך לחברות טובה. הסיפור מראה כי לא כדאי להתנשא במילים על פני חבר. מספיק שאתה יודע שאתה "הכי הכי" בדברים מסוימים. וקח בחשבון שגם הזולת הוא "הכי הכי" בדברים אחרים. כששניכם תכירו בכך – תוכלו להיות חברים.

2.    לעודד את הילדים להכיר כי המשותף ביניהם עולה על המבדיל. וכי למראה חיצוני ולצבעי הגוף והשיער אין חשיבות כל-כך גדולה בבניית חברות.

3.    להנחיל לילדים את הערך כי קבלה בונה חברות: קבלת עצמי כפי שאני וקבלת האחר כפי שהוא;

4.    לעודד את הילדים להימנע מרגשות שליליים, כמו: התנשאות; קנאה; תחרות; עלבון ושיפוט האחר על-פי מראה חיצוני; כל הרגשות הללו הובילו בשיר-סיפור שלפנינו ל-ריב ולעוגמת נפש.

5.    לחזק בקרב הילדים מיומנויות חברתיות, שמסייעות בבניית חברות, כמו:

·        לא להתנשא. לדעת שאני מיוחד וטוב, כמו שהחבר שלי מיוחד וטוב, ואף אחד מאתנו הוא לא תמיד "הכי הכי";

·        לא לייחס משמעות רבה מדי למראה חיצוני. לא החיצוניות קובעת את החברות: גם אם מתחפשים לפעמים למישהו אחר (צובעים שיער, למשל, או לובשים בגדים מיוחדים), הרי שבפנים, כל אחד הוא מה שהוא.

·        לתת מחמאה לחבר לעתים קרובות. זה מתאפשר כשמוותרים על רגשות קנאה ותחרות.

·        והעיקר -  לפעמים, כדי לחדש חברות, עלינו להיות מוכנים "להפוך את העולם", למשל: להזמין אלי הביתה מישהו שאף פעם לא הזמנתי. אני יכול לעשות צעד נועז ולא מקובל – ואפילו קשה ולא נעים בהתחלה, על מנת לשבור את הברוגז, לצחוק קצת, ולהשלים. זכרו: החתול השחור היה מוכן לקפוץ לחבית של סיד והלבן – לחבית של זפת. זה ממש לא כיף. אבל זה כנראה עזר להם להתגבר על הברוגז.

 

כלי הוראה: מצגת של הכריכה ושל האיורים; שלושה דפי עבודה בהתאם לחלוקת השיר המוצעת כאן; צבעי פנדה או צבעים מסוג אחר: שחור, לבן וגם צבעוני; בריסטולים או דפים בצבעי שחור ולבן, מספריים, דבק.

 


הצעות לשיחה וללימוד

 

שיעור פתיחה:

הכריכה, הכותרת וקריאה ראשונה

"מעשה בחתוליים" ואיור של חתול אחד בלבד: איתור הפער בין האיור לכותרת, והפעלת הדמיון:

1.    מה רואים בתמונה? [חתול אחד בצבע... וכו'];

2.    מה זאת אומרת "חתוליים"? [חתול ועוד חתול. שניים. כמו: יד ועוד יד: ידיים[1]];

3.    אז למה מצויר כאן רק חתול אחד? [השערות שונות של הילדים];

4.    איך נראה החתול שבציור? [איסוף המאפיינים החיצוניים בכתב על הלוח או בע"פ];

5.    איך ייראה לדעתכם החתול השני? [דרור לדמיון של הילדים]. שיחה ואחריה יצירה.


יצירה אישית בעקבות ההתבוננות בכריכה ובכותרת:

לכל ילד דף ציור. באחת הפינות – סריקה שחור-לבן של כריכת הספר (בהקטנה). בראש הדף כתוב: "כך אני, _______, [שם הילד]

מדמיין את החתול השני". הילדים מוזמנים לדמיין ולצייר. תתקבל תערוכת חתולים שונים ומשונים...

6.    סיכום השיעור: הצגת כמה עבודות לדוגמה, תוך הבלטת הדומה והשונה בין החתול שעל הכריכה לבין החתול שצייר הילד[2];

7.    שאלת מפתח: לפני שנקרא את הסיפור, מה דעתכם: האם החתול המצויר על כריכת הספר והחתול שאתם ציירתם, יכולים להיות חברים? למה כן? למה לא? [השיחה תאפשר תשובות שונות, תוך הבלטת המושגים: "דומים" ו"שונים". על המורה להימנע מלשפוט את עמדות הילדים!]

8.    קריאת הסיפור כלשונו, ובסגנון דרמטי ככל האפשר.

9.    סיכום הדברים כך: להבדיל מהחתולים המגוונים שיצרנו בכיתה, הרי שבסיפור מופיעים חתולים בשני צבעים בלבד: אחד שחור ואחד לבן. כמה צבעי שיער יש בכיתה שלנו? וכמה צבעי עיניים? וכמה צבעי בגדים? הכיתה שלנו מאוד מגוונת, הרבה יותר משחור ולבן.

 


 שיעור שני-שלישי:

 

עבודה רעיונית-לשונית על בתי השיר

 

1.    פתיחה: קריאה נוספת של השיר בפני המליאה: מפי המורה או מפי שני ילדים, שהוכנו לכך מראש.

2.    עבודה ממוקדת על בתי השיר – בשלושה חלקים: בית ראשון; בתים שני ושלישי; הבתים האחרונים.

דרך העבודה: שיחה ויצירה, במליאה או בקבוצות (או זוגות) – בהתאם לטעם המורה ובהתחשב בגיל הילדים וביכולתם. בחרו את המתאים לכם.

 

הבית הראשון:

"היה היו-יו חתולים ... / "אני יפה הכי-הכי" / ... אני פי כפל כפול כפלים." כמובן שהילדים יכירו את הבית במלואו


בהשראת הבית הראשון: כִּתבו או שוחחו על התנשאות ותחרות כחוסמי חברות
:

o       במה אתם "הכי הכי"? במה אתם לא "הכי הכי"?

o       במה לדעתכם היושב/ת לצדכם הוא "הכי הכי"? החמיאו לו על כך.

o       החתול הלבן והחתול השחור "משוויצים" במה שהם (מתנשאים) ומתחרים ביניהם על התואר "הכי הכי". בואו נדמיין שהחתולים מבינים עברית... מה אתם רוצים לומר להם על התחרות הזאת שביניהם? לאן היא עלולה להוביל? מה הייתם מציעים להם לעשות ביחד, במקום להתחרות על יופי ולקנא זה בזה?  

 

כישורי שפה בעקבות שם הספר והבית הראשון [אפשר גם כשיעורי בית]:

חתוליים – כפליים: מן הפרט אל הזוג. אחד ועוד אחד הופכים לזוג בסיומת אַיִם[3].

לא תמיד הסיומת הזאת מקובלת בשפה שלנו. ע. הלל אוהב להשתעשע במילים בעברית. השתעשעו גם אתם:

זנב ועוד זנב? _________ ; פיל ועוד פיל? ___________;

כלבלב ועוד כלבלב: ___________; חיבוק ועוד חיבוק? ___________;

שתי נשיקות? _____________;

 

המציאו עוד זוגַיִים במשקל חתולַיִים.

 


בתים שני ושלישי:

"נעלב החתול השחור כזפת/ נעלב כנגדו הלבן כסיד / ... לא דיברו עוד זה עם זה. / ... עד שנמאס קצת הדבר" כמובן שהילדים יכירו את הבית במלואו.

 

בהשראת הבית השני והשלישי: כתבו או שוחחו על העלבה ועלבון כחוסמי חברות:

o       ספרו על מקרה בו חשתם עלבון, הרגשתם שמעליבים אתכם.

o       מה עשיתם בתגובה לעלבון? [בכיתם? צעקתם? העלבתם בחזרה? שתקתם? סיפרתם לאחרים? הרבצתם? הכרזתם ברוגז?]

o       האם גם אתם העלבתם פעם מישהו אחר? מה גרם לכם להגיד או לעשות את הדברים המעליבים?

o       החתול השחור והחתול הלבן נעלבו זה מזה, כעסו ו"עשו ברוגז", ניתקו קשר זה עם זה. בואו נדמיין ששני החתולים מבינים עברית... מה אתם רוצים לומר לחתול השחור על העלבון שביניהם? מה אתם רוצים לומר לחתול הלבן על הכעס שביניהם?

o       לאחר יומיים נמאס להם לא לדבר זה עם זה. ספרו על "ברוגז" ועל "שולם" בחוויות שלכם. למה קרה הברוגז? האם השלמתם? איך?

 

כישורי שפה בעקבות הבית השני והשלישי [אפשר גם כשיעורי בית]:

דימויים: כזפת, כסיד:  האות כ' באה כקיצור למילת ההשוואה "כמו".[4]  שחור כמו זפת=שחור כזפת. נסו כוחכם:

העיניים שלך כחולות כמו שמים = _____________________ [כחולות כשמים];

היין אדום כמו דם = ________________ [אדום כדם];

השיער שלך ארוך כמו שרוך = ______________ [ארוך כִּשְרוך];

המציאו דימויים נוספים.

 

אוצר מילים ומילים נרדפות:

סמרו, זקרו = הזדקפו, עמדו בולטים, מחודדים. כשאנו מתרגשים מאוד (למשל: כועסים, נבהלים) אנחנו חשים לפעמים שהשערות על ראשינו סומרות, עומדות זקופות. אצל חתולים זה מאוד בולט.

o       לִמדו מילה נוספת משורש ס.מ.ר: מסמר. השערות על העור שלי עומדות כמו מסמרים.

o       לִמדו מילה נוספת משורש ז.ק.ר: הזדקר. המגדל הגבוה הזדקר מול הנוף.

o       מה משותף לשתי המילים? שתיהן "דוקרות". המסמר המחודד דוקר את הקיר; המגדל המחודד דוקר את הנוף...

 

יצירה זוגית בעקבות הבתים השני והשלישי:

לכל זוג תלמידים – מחצית הדף. ההוראה לכל ילד:

1.    ציירי ילד או ילדה (דומים לכם או שונים מכם), כששערותיו/ה סמורות, זקורות.

2.    הוסיפו בועת דיבור לכל אחד מהם: מה הם אומרים זה לזה?

3.   חשבו ביחד: כיצד הם יוכלו לסיים את הברוגז ולהשלים ביניהם? מה הם יכולים לעשות כדי לבנות חברות?

4.   חברו בין שני חצאי הדף בדרך כלשהי, וציירו מסגרת לציור המשותף, לפי טעמכם.

 


ארבעה בתים אחרונים

... אולי באמת הלבן ... הכי הכי? / ... אולי השחור באמת כפליים? / ... שחור כסיד, לבן כזפת, עולם הפוך, אוך אוך אוך כמובן שהילדים יכירו את הבית במלואו

 

בהשראת ארבעת הבתים האחרונים: כתבו או שוחחו על היכולת להפוך את העולם (לעשות את הבלתי מקובל, ולפעמים קשה ולא נעים בהתחלה) על מנת לבנות חברות:

o       החתול השחור קפץ לתוך חבית של סיד. מה זה סיד? איך לדעתכם מרגיש מי שקופץ לחבית של סיד? [רצוי להביא דוגמת סיד למפגש]

o       החתול הלבן קפץ לתוך חבית של זפת. מה זה זפת? איך לדעתכם מרגיש מי שקופץ לחבית של זפת? [זיפְת...]

o       מה לדעתכם קרה כששני החתולים הביטו זה בזה, לאחר שצבעם השתנה? [אולי התפוצצו מצחוק? אולי שתקו במבוכה? אולי מיהרו להתרחץ? אולי התחבקו ועִרבבו את הלבן עם השחור?]

o       למה, לדעתכם, עשו החתולים מעשה נועז ומשונה כל-כך? מה הם הרוויחו? [את חידוש החברות. איך? כשעושים מעשה כל כך לא צפוי, פתאום אפשר לראות כמה המראה החיצוני לא קובע. הם ידעו שרק מבפנים, מתחת לצבע – הם מה שהם באמת! מבחוץ זה רק כאילו... ולכן אין סיבה לריב, הרי שנינו חתולים, גם דומים וגם שונים. יש לנו הרבה במשותף, אז למה שלא נשתף פעולה?]

o    האם הייתם רוצים, כמו שני החתולים, להפוך ליום אחד את העולם, ולקפוץ לאיזו חבית כדי לשנות משהו? איזה צבע יהיה בתוך החבית?[5] איזה חלק של הגוף שלכם הייתם רוצים להכניס לתוך החבית?[6] איזה חבר הייתם רוצים לפגוש ברגע שתצאו מהחבית? ומה תעשו ביחד?

 


יצירה קבוצתית בעקבות הבתים האחרונים: ציור בשחור ולבן

לכל קבוצה רבע בריסטול צבעוני (משטח העבודה המשותפת), וכן חלקי בריסטול שחור ולבן או דפים שחורים ולבנים (עיגולים, מרובעים, משולשים, מלבנים, בגדלים שונים, או להשאיר עבודת העיצוב והגזירה לילדים), מספריים, דבק. 

בראש הדף כתוב:

"עולם הפוך, עולם הפוך,

שחור כסיד, לבן כזפת!

אוּך! אוּך! אוּך!

 

ההנחיה ליצירה המשותפת יכולה גם היא להירשם על הדף:

למדנו כי לפעמים שחור רוצה להיראות כמו לבן ולבן להיראות כמו שחור.[7]

למדנו גם כי מתחת לצבע, אני נשאר אני, אתה נשאר אתה, את נשארת את.

מתחת לצבע יש חבר או חברה.

לכן ניצור בלבן ובשחור, כי בחברות כדאי לבחור.

 

כל ילד בקבוצה יעצב דמות כלשהי (ילד/ה) מגזירי הנייר השחורים והלבנים, וידביק את הדמות על המשטח המשותף, יחד עם כל החברים.

החברים יעצבו ביחד מסגרת ליצירה כולה.

התוצרים של הקבוצות יוצגו בתערוכה.

 

-        סוף -



[1] עבודה לשונית על יחיד שהופך לזוג בסיומת Xים - בהמשך

[2] דומה: לשניהם ראש, זנב, עיניים וכו'; שונה: הצבע, הגודל וכו'. ל

[3] יד ועוד יד=ידיים; משקף ועוד משקף=משקפיים; זנב ועוד זנב? ראו הצעות פעילות בנושא זה באינטרנט, למשל: באתר דףדף. כתבו במנוע החיפוש: "מעשה בחתוליים זוגות", קישור ראשון.

[4] לתשומת לב המורות והמורים: אם כ' צמודה לשם עצם מיודע (כמו הַסִּיד), יש לנקד כ' בפתח ודגש חזק באות הבאה; אם מדובר בשם עצם בלתי מיודע (כמו סיד. כְּסיד), יש לנקד כ' בשווא; אם כ' צמודה לאות שוואית בשם עצם לא-מיודע, יש לנקד אותה בחיריק (ארוך כִּשְרוך).

 

[5] אפשר לנצל את ההזדמנות ולתרגל שוב את כ' הדימוי שלמדנו: החבית תהיה מלאה בצבע חום כשוקולד; בצבע צהוב כחרדל; ירוק כערמה של צפרדעים... וכך הלאה בהומור ובדמיון.

[6] זוהי הזדמנות לבטא משאלות של שינוי צבע שיער, צבע עור, צבע עיניים וכדומה, במסווה של משחק דמיוני לגיטימי. הילדים הבינו כי מתחת לצבע – כל אחד הוא מה שהוא, והוא טוב ויפה.

[7] ראו השיר העברי, הקצבי והסוחף, מאת דן אלמגור ובני נגרי, "אל תקרא לי שחור" (קליפסו בשחור ולבן), ובו מופיעה שורה זו... אבל שאר המילים מכוונות לנושא הגזענות ובוטות מדי לגיל הרך.




ייעוץ לשוניייעוץ פדגוגיעריכה אקדמית
© כל הזכויות שמורות - הדס לאור אשור - חינוך יצירתי, כתיבה ועריכה
- בניית אתרי אינטרנט PureSimple -